את יובל זילבר הכרתי בתחילת המלחמה, הוא הצטרף אלינו למחלקה הישר מתאילנד הרחוקה, למדנו להכיר אישיות מיוחדת ונדירה שיכלה להסתכל על כל העצב אבל מתוך שמחה ורוגע, מיד כולנו נקשרנו אליו, ביום הראשון של התמרון הקרקעי יובל נפל, מירי מתוך פיר של מחבל עלוב.
הרבה מילים נכתבו על ידיו של יובל אך משפט אחד נחרץ בליבם של חבריו הקרובים, כמו צוואה, הוא אומר לנו "לקחת את השלוק" כל עוד הוא חם ולא לחכות לתה פושר, להעיז לחיות ולא להתמהמה למרות הסכנות והאתגרים וזו ההשראה שלי ממנו. יהי זכרון ברוך 🙏
